התמונה פורסמה במקור פה: https://www.0404.co.il/?p=1049695
רקע
בשנת 2016 בית הדין האזורי לעבודה פרסם בבל (ת"א) 37165-12-14 פסק דין בעניינו תושבות מס לצרכי ביטוח לאומי של הגב' תמרה חנקין.
פסק הדין קבע כי הגדרת תושב ישראל לצרכי ביטוח לאומי נקבעת על-ידי מהותי של מרכז החיים, ולא לפי מבחן כמותי של מספר ימי שהייה בישראל לעומת חו"ל.
מבחן הכמותי של מספר ימי השהייה בא ללמד על זיקה אחת בלבד, כאשר יש לצרף למבחן זה את מבחן מרכז החיים אשר בודק היכן מירב הזיקות של אדם, והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
המשמעות של פסק דין זה הוא כי התובעת גב' תמרה חנקין זכאית לקצבת אזרח וותיק (קצבת זקנה) בהיותה תושבת ישראל, על-אף שהייה ארוכה מחוץ לישראל בשנות המס שקדמו לזכאותה לקצבה כאמור.
עובדות פסק הדין
- התובעת היא אישה בת 70, בעלת תעודת זהות ישראלית, אשר עלתה לישראל מרוסיה בשנת 1999 עם משפחתה, והתגוררה מאז עם בן זוגה בדירה בבעלותם בבת ים.
- בשנת 2013 הודיע המוסד לביטוח לאומילתובעת כי היא אינה תושבת ישראל משנת 2007, ולכן אינה מבוטח בביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי, וככזאת גם אינה זכאית לקבל קצבת אזרח ותיק (קבצת זקנה) בהתאם לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 – כל זאת מאחר שמשנת 2007 היא שהתה 58% מהזמן מחוץ לישראל.
- בנוסף, המוסד לביטוח לאומי דרש מהתובעת תשלום חוב שנבע, לדבריו, מקבלת קצבת זיקנה בחלק מהתקופה המדוברת.
- על רקע החלטה זו הגישה האישה את התביעה.
- התובעת טענה כי ביקוריה ברוסיה נועדו לשם סיוע לאימה הקשישה המתגוררת לבדה והזקוקה לסיוע בפעולות היומיום, וכן לסיוע בהשגחה על שתי בנותיו של בנה, שהיגר חזרה לרוסיה בשנת 2003.
- עוד טענה התובעת כי במשך כל התקופה הרלוונטית שמרה על מירב זיקות לישראל, לרבות מקום מגוריה הקבוע ובו היא מחזיקה חשבון בנק ובו מצוי הנכס היחיד שבבעלותה – דירה בבת ים. גם בנה השני מתגורר דרך קבע בישראל. לטענתה, לא ניהלה חשבון בנק ברוסיה, לא עבדה שם ולא יצרה כל זיקה כלכלית ברוסיה, ולכן לא התקיימו בעניינה סממנים המעידים על חוסר זיקה לישראל והעתקת מרכז החיים לחו"ל.
החלטת בית הדין
- כדי לקבוע האם אדם הוא תושב ישראל יש לבחון את כלל נסיבות המקרה והזיקה שלו לארץ, ולא ניתן להסתפק בהשוואה בין מספר החודשים בהם שהה בחו"ל למספר החודשים בהם שהה בארץ.
- המבחן לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הוא מבחן מרכז החיים, אשר יש לו שני היבטים:
- ההיבט האובייקטיבי בוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית.
- היבט הסובייקטיבי בוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
- יש לקחת בחשבון נסיבות שונות, כמו זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מטרת השהייה מחוץ לישראל ועוד.
- המגמה של בתי הדין היא להגמיש את הפרשנות של המונח תושב ישראל, כך שלמשל שהייה ממושכת של תושבי ישראל בחו"ל לצורכי עבודה, לימודים או אילוצים בריאותיים של התושב או בן משפחתו לא בהכרח יביאו לשלילת מעמדם כתושבי ישראל.
- כאשר מדובר באדם שיש לו תעודת זהות ישראלית, הנטל להוכיח שהוא חדל להיות תושב הוא על המוסד לביטוח לאומי.
- לעניין התובעת, בית הדין קבע ששהיית התובעת ברוסיה, לצורך הטיפול באמה וסיוע בגידול נכדותיה, הייתה שהייה זמנית לצורך מטרה זמנית שלא ניתקה את מרכז חייה מישראל, בה מתגורר בנה השני של התובעת יחד עם אשתו וילדיו.
- בעובדה שהתובעת לא ניתקה את מרכז חייה מהארץ, תומכות גם העובדות הבאות שלא נסתרו: התובעת התגוררה ברוסיה אצל אמה או אצל בנה, לא עבדה שם ולא רכשה שם נכס, לא ניהלה שם חשבון בנק ואף לא היה לה שם ביטוח רפואי.
- כמו כן, לתובעת יש דירה בארץ שבבעלותה. עצם קיום רכוש בישראל אינו מלמד על כך שישראל נשארה מרכז החיים, אולם יש בהותרת הדירה בבעלותה כדי לתמוך במסקנה כי לא ניתקה את זיקתה לארץ.
- כמו כן, בנה השני של התובעת גר בישראל עם אשתו וילדיו.
- לאור האמור, בית הדין קיבל את התביעה וקבע שהמוסד לביטוח לאומי לא הוכיח שהתובעת הפסיקה להיות תושבת ישראל. לכן, קביעת הנתבע בדבר חוב שנוצר לתובעת בגין קצבת זיקנה ששולמה לה מבוטלת, והתובעת זכאית להמשך תשלום קצבת הזיקנה מיום הפסקתו.
חשוב לדעת!
כפי שכבר הבהרנו במאמר קודם בנושא – כאשר יחיד שוהה מחוץ לישראל, ברוב המקרים עשויה לקום לו חובת הגשת דיווח במס הכנסה וביטוח לאומי.
כמו כן, ביטוח לאומי עשוי לראות באותו יחיד ששוהה מחוץ לישראל במשך מספר שנים רצופות כתושב חוץ באופן אוטומטי ולהפסיק לבטח אותו בביטוח לאומי, ביטוח בריאות ולשלול ממנו זכאות לקבצאות שונות (הן קצבאות קיימות, והן קצבאות עתידיות להן הוא היה עשוי להיות זכאי).