התמונה פורסמה במקור פה: https://en.cryptonomist.ch/2024/11/26/israel-kima-has-successfully-initiated-the-transfer-of-a-tokenized-share-via-cbdc/
בשנים האחרונות, הבנקים בישראל ובעולם מקשים מאוד על העברת כספים בין מדינות, ובמיוחד בהעברת כספים מחו"ל לישראל (כמו גם בהעברת כספים מישראל לחו"ל כפי שפרסמנו במאמר אחר בנושא).
הבנקים בישראל מצידם, נתונים לחוקים, תקנות, הגבלות ורגולציה קפדנית, של משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור ומשטרי מס שונים, אשר מאלצים אותם לבצע ניהול סיכונים קפדני כמעט בכל העברה של כספים לישראל מחו"ל.
המערכת הבנקאית כיום נתונה לפיקוח הדוק של רשויות רגולטוריות וגופים שונים, כמו הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בנק ישראל, משרד האוצר, רשות המיסים בישראל, רשויות מיסים בעולם (כמו IRS), וכו' – מה שהוביל לא אחת חלק מהבנקים להליכים פליליים, מנהליים ואזרחיים.
כל אלה הובילו להקשחת התנאים והדרישות, בכל הנוגע לקבלת כספים מחו"ל לישראל, וזאת על-מנת לצמצם את החשיפה של הבנקים לסיכונים המשפטיים הכרוכים בקבלת הכספים.
דרישות הבנקים
כל בנק ובנק בישראל אימץ לעצמו נוהלים פנימיים לקבלת כספים מחו"ל לישראל, ולרוב התהליך נעשה בפיקוח של מחלקות הציות והמחלקות המשפטיות של הבנקים.
לעיתים גם סניפים שונים של אותו בנק (ואפילו גם פקידים שונים מאותו סניף) יכולים להעמיד דרישות שונות לקבלת הכספים כאמור – מה שדורש הכרה עמוקה של כל בנק ו/או סניף והפרקטיקה שלו.
בין היתר, הדרישות השכיחות של הבנק הן קבלת הצהרות מהמקבל ומהמעביר בנוגע לזהות הצדדים וטיב היחסים ביניהם, סיבת ההעברה והאם מדובר על העברה חריגה או אשר נראית חשודה, האם מדובר בהעברה חד פעמית או מתמשכת, האם שולמו במדינת המקור מס בגין הכסף שמועבר, אישור רו"ח ו/או עו"ד בדבר מקור הכספים, חוות דעת משפטיות בנוגע למעמד המקבל לצרכי מס, מילוי שאלוני "הכר את הלקוח", הצהרת תושבות לצורכי מס וכו'.
הקפאת חשבון ודיווח לרשויות
כאשר אצל הבנק עולה חשש כי העברת הכספים מקורה בפעילות חשודה או בלתי חוקית, הדבר יכול להוביל להקפאת חשבון או חשבונות המקבל, הקפאה של כספים או אי קבלתם תוך ביטול ההעברה והחזרת הכסף לחשבון המקור, ואף לדיווח ההעברה החשודה לרשות לאיסור הגבלת הון ומימון טרור, רשויות המיסים, משטרת ישראל וכו'.
חשוב לדעת! התנהלות עם המערכת הבנקאית מתועדת במלואה, ומידע ו/או מסמכים שמסרתם לרוב יתועדו, יועברו לרשויות אחרות אשר הבנקים נדרשים לדווח להן. לכן, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ וליווי מוקדם ככל שניתן, בפרט כשמדובר בסכומי כסף גדולים אשר אי העברתם יכול לסכל או לפגוע בעסקאות ואף להעמידכם בחשיפה כלכלית.
עדכון הבנק לפני העברת הכספים
בשל הסנקציות האפשריות של הקפאת החשבון ודיווח לרשויות – כאשר מבקשים להעביר כספים מחו"ל לישראל, חשוב מאוד להתייעץ לפני העברת הכספים עם מומחה בקיא בדיני מס, אשר לרוב ימליץ בשלב הראשון ולפני העברת הכספים לעדכן את הבנק אודות הכוונה לקבל כספים מחו"ל, ולבקש ממנו דרישות מוקדמות לאישור ההעברה.
שחרור הכספים
ככל שכבר הקפיאו לכם את החשבון, נתקלתם בסירוב לקבלת הכספים או שהבנק דיווח על ניסיון העברת הכספים לרשויות – יש צורך לקבל ייעוץ ליווי והכוונה על-ידי מומחה, כדי שיפעל מול הבנק לשחרור הכספים, שחרור החשבונות, והסדרת הליכים מול רשויות האכיפה – מה שיכול למנוע נזקים כספיים וסכסוכים עסקיים, במינימום הליכים משפטיים והוצאות כספיות.
העברת כספים לישראל בעת ניתוק תושבות
כאמור, הבנקים ברוב המקרים מחוייבים למסור מידע ומסמכים לרשויות האכיפה השונות בנוגע להעברות כספים שבוצעו מחו"ל לישראל.
לא אחת קורה שלאחר קבלת כספים מחו"ל לישראל, מס הכנסה פונה למקבל הכספים בדרישה להגיש דו"חות מס שנים אחורה, הצהרות הון ומידע בנוגע על החזקת נכסים והכנסות מחו"ל (דוח 5329 או דוח 5328).
כאשר אדם מתגורר בחו"ל, העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לישראל ורואה את עצמו כתושב חוץ לצרכי מס, עליו לזכור כי העברת כספים מחו"ל לחשבון הבנק שלו בישראל עשויה לעורר אתגרים מצד רשות המיסים בקשר למעמד שלו לצרכי מס.
לפי עמדת מס הכנסה והפסיקה בישראל בנוגע לתושבות לצרכי מס הכנסה – העברת כספים לישראל, והחזקת חשבון בנק ישראל בזמן ניתוק תושבות, מהווה זיקה כלכלית לישראל, ומחזקת את הטענה שמרכז החיים של המעביר הינו בישראל.
לכן, ברוב המקרים לא מומלץ למי שניתק תושבות להעביר כספים מחו"ל לישראל, אלא במקרים מיוחדים בהם יש הצדקה ו/או אילוץ שמניח את הדעת, ואשר הוא לבד ביחד עם מכלול הנסיבות לא יכולים לסכן את שאלת התושבות של הנישום (כמו למשל, העברת כספים לצורך תשלום משכנתא על דירת מגורים בישראל).